בשבועות האחרונים, בשל מחסור חמור במשאבים והיעדר תקצוב מתאים, הופסקו בדיקות איכות מי השתייה ומי הים וכן בדיקות לאיתור מזהמים במים, העלולים לפגוע בבריאות הציבור.
במכתב שנשלח בתחילת החודש לרופאים המחוזיים מסבירה מנהלת המעבדה הארצית לבריאות הציבור, ד"ר נועה טיימן ירדן, כי חלק מהבדיקות יופסקו החל מינואר 2026, עד לחידוש המשאבים. בין היתר יופסקו בדיקות מיקרוביולוגיות למי שתייה במקורות מים, מערכות אספקה ומוסדות רפואה. בנוסף יופסקו בדיקות מי ים, וכן בדיקות לאיתור חיידק הכולרה בנחלים ולאיתור חיידק הליגיונלה במים - שעלול לגרום למחלה המתבטאת בין השאר בחום, כאבי שרירים ואף דלקת ריאות. המעבדה הודיעה גם על הפסקת הבדיקות הכימיות החל מינואר 2026.
לדברי ד"ר טיימן ירדן, הפסקת הבדיקות נובעת "בשל מחסור חמור במשאבים (חומרים כימיים, מצעים, אמצעים מתכלים ותמיכה במכשור), והיעדר תקציב שוטף לחידוש מלאי או צפי לחידושו". עוד מצוין במכתב כי חלק מהבדיקות הופסקו כבר כעת, בהן בדיקות PFAS (Per-and Polyfluoroalkyl Substances), תרכובות סינתטיות עמידות במיוחד, שמחקרים מקשרים חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של תרכובות אלו עם שורה של בעיות בריאותיות. עוד הופסקו כעת בדיקות לאיתור כלוריט/כלוראט – שימוש בכלור לחיטוי, שבריכוז גבוה עלול להיות מסוכן, וכן של פרכלוראט – מזהם תעשייתי שעלול להוות גם הוא סכנה בריאותית.
מנהלת המעבדה מדגישה כי גם במצב של אירוע מים יבוצעו בדיקות "בהתאם לתקינות המכשירים ומלאי". לדבריה, התקשרויות חדשות עם לקוחות המעבדה לשנת 2026, המתבצעות בכל שנה בתקופה זו, יהיו תלויות תקצוב.
פרופ' חגי לוין צילום: ריאן פרויס "בלי מים אין חיים", אומר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. הוא מסביר כי כולרה למשל, עלולה לגרום לשלשולים קשים, הקאות, התייבשות ואף מוות. "כולרה יכולה להתפשט ולגרום למגפה", הוא אומר.
"הממשלה מסכנת את הבריאות שלנו כשהיא לא מתקצבת בדיקות חיוניות במי השתייה. בריאות הציבור מופקרת בלי בדיקות לנוכחות מזהמים כימיים וביולוגיים", מוסיף פרופ' לוין. הוא מותח ביקורת על כך שאין "אפילו כתובת לפנות אליה, שכן בשל משבר פוליטי אין כרגע שר בריאות". עוד הוא מציין כי הכנסת שאמורה לפקח, אינה מתפקדת גם כן כי אין כרגע יו"ר ועדת בריאות. פרופ' לוין מוסיף כי בישראל רק מעבדה אחת שיכולה לבדוק מזהמים מסוכנים מסוג PFAS. "הבדיקות כרגע מושבתות, כי הבריאות שלנו פשוט לא מעניינת".
"הרפואה הכי טובה היא המניעה", הוא מוסיף. "גם כלכלית עדיף להשקיע את הסכומים הקטנים הנדרשים לבדיקות המים מאשר לטפל אחר כך בחולים, עם עלות בריאותית וכלכלית כבדה".
ד"ר עדי ניב-יגודהצילום: מקס מורן"תקצוב חסר שמוביל להפסקת בדיקות מים היא בחירה מודעת ותעדוף שמפקיר את בריאות הציבור", טוען ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשנה לדיקן ביה"ס לניהול מערכות בריאות באקדמית נתניה. "כשמעדיפים לחסוך דווקא במניעה ובניטור שמגן מפני תחלואה סמויה, שולחים מסר שבריאות הציבור אינה בעדיפות. זו דוגמה נוספת לכך שתקציבים נמצאים, אבל רק למה שהממשלה באמת רוצה לקדם - וברור שבריאות הציבור לא נמצאת בראש סדר העדיפויות. בסופו של יום, אם תתפרץ תחלואה שניתן היה למנוע, המחיר יהיה גבוה פי כמה וכמה מהפער התקציבי".
ממשרד הבריאות נמסר: "בשל העובדה שהפנייה לקראת סוף השנה טרם אושרה בוועדת הכספים, נוצר פער תקציבי. משרד הבריאות עובד עם הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר בנושא".
